<h1>ראבי"ה סימן ת"צ</h1>
<h2>דף מה.</h2>
בצק שבסדיקי עריבה אם יש כזית בצק במקום אחד חייב לבער פחות מיכן בטל במיעוטו. ובעריבה שאין לשין בה בפסח מיירי, שאין לחוש שמא יתערב משהו מן החמץ הנדבק בעיסות המצות, אבל אי בעי ללוש בה צריך לגוררה ולהגעילה, דתדירי למילש בהו וזימנא משהי בהו. ובהני תרי לישנא דשמואל אזלינן לחומרא דכזית אפילו במקום שהוא עשוי לחזק [חייב לבער ופחות מכזית דוקא במקום שהוא עשוי לחזק בטל במיעוטו] אבל במקום שאינו עשוי לחזק חייב לבער.
<h2>דף מה:</h2>
והפת שעיפשה חייב לבער מפני שיכול לשוחקה ולחמץ בה כמה עיסות אחרות אמר רבי שמעון בן אלעזר במה דברים אמורים במקויימת לאכילה אבל וכו'. והילכתא כרבי שמעון בן אלעזר. ודוקא בשטח פניה בטיט הוא דבטלה. ושלא במקום לישה אפילו חצי זית חייב לבער.
אמר רב נחמן אמר שמואל שני חצאי זתים וחוט של בצק ביניהן רואין כל שאלו תינטל החוט של בצק ונטלין עמו חייב לבער ואם לאו אינו חייב לבער אמר רב הונא לא אמרן אלא בערי[בה] אבל בבית חייב לבער מאי טעמא זימנין דמכנסי ויפלו גבי הדדי ומצטרפי. ובעי עולא בית ועלייה מהו בית ואכסדרה מהו שני בתים זה לפנים מזה מהו תיקו, ואזלינן לחומרא.
תנו רבנן עריבת העבדנין שנתן לתוכה קמח [בתוך שלשה ימים חייב לבער קודם שלשה ימים אינו חייב לבער אמר רבי נתן במה דברים אמורים בשלא נתן לתוכה עורות אבל נתן לתוכה עורות אפילו בתוך שלשה ימים אינו חייב לבער] אמר רב הלכה כרבי נתן אפילו יום אחד אפילו שעה אחת. כתב בתשובות העיד ר' משלם על ר' אליעזר הגדול שהיו בגדיו [שטירק"ט] בפסח וכן נהג אחריו רבי יצחק נ"ע.
